החלטה בתיק ע"מ 1531/13

כתב האישום מייחס למשיב עבירה של ניסיון לגניבה בצוותא, והפרת הוראה בדבר סגירת שטח. המשיב נתפס בתוך תחומי מעלה אדומים יחד עם שניים מחבריו, וברשותם נמצאו כלי פריצה.

שני חבריו של המשיב, שהם ישראלים תושבי מזרח ירושלים, שוחררו ממעצר בערבות עצמית של 1,000 ש"ח, בהסכמת המשטרה.

התביעה הצבאית ביקשה את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, אך בית המשפט קמא, מפי כב' השופט שלמה כ"ץ, הורה על שחרורו בהפקדה של 3,000 ש"ח ובחתימה של שני ערבים צד ג'. על כך הוגש ערר התביעה.

בדיון בפניי טען התובע כי לחובת המשיב עבר פלילי מכביד, הן בעבירות של הפרת צו בדבר סגירת שטח, והן בעבירה של החזקת כלי פריצה. למרות שמדובר בניסיון לגניבה, קמה במקרה זה עילת מעצר, לאור הצטברות הנסיבות המלמדות על סיכון מצד המשיב. התובע הגיש לעיוני מספר רב של תקדימים שבהם נעצרו נאשמים בעבירות רכוש שאינן חמורות, וכן אבחן את עניינו של המשיב מעניינם של חבריו ששוחררו ממעצר.

הסנגורים המלומדים טענו, כי הכלים שנתפסו ברשות המשיב הם כלים הקשורים לעבודתו כחשמלאי ואין הם כלי פריצה אסורים. כמו כן, אין להפלות בין המשיב לבין חבריו ששוחררו.

המשיב אמנם תושב האזור, אך הוא גר בענאתא, כלומר בשטח C ובנקל ניתן יהיה לעצור אותו במקרה הצורך. ההרשעות בעניינו לא נוגעות לפריצה או גניבה. בהיבט העבר הפלילי אין הבדל גדול בין המשיב לבין חבריו, שכן גם לחובת חבריו תלויים ועומדים משפטים על עבירות רכוש.

כיוון שלא הייתה מחלוקת של ממש על קיומן של ראיות לכאורה, לא ארחיב בעניין זה. אציין כי עיינתי בחומר הראיות ומצאתי שהמשיב הודה בביצוע המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, והודאתו זוכה לחיזוקים בחלק מן האמרות של החשודים שנתפסו עמו.

השאלה היא, אם מעשיו של המשיב מקימים עילת מעצר, והאם יש להסתפק בחלופת מעצר במקרה זה. אני סבור, כי במקרה זה קמה בדוחק עילת מעצר, אך מכלול הנסיבות הביא אותי למסקנה, כי החלטתו של השופט קמא אינה בלתי סבירה, וכי ניתן היה להסתפק בחלופת מעצר.

המשיב אמנם חשוד בביצוע עבירת רכוש, וכיום גם עבירה כזו יכולה ללמד על מסוכנות ולהקים עילת מעצר עד תום ההליכים, בייחוד אם נעברה בצוותא עם אחרים, תוך תכנון מראש והצטיידות בכלי פריצה המלמדים על "התמחות" בתחום זה. גם התנהלותם של המשיב וחבריו - שהשליכו את כלי הפריצה שלהם מחוץ לרכב בשעה שהמתינו לחברם "הבודק את השטח" - מלמדת על תחכום ואולי גם על ניסיון קודם. לחובת המשיב הרשעות קודמות, לרבות בעבירות של יציאה מן האזור ללא היתר והחזקת כלי פריצה. חזרתו לסורו מעוררת אף היא חשש כי הוא עלול לנסות שוב לגנוב במהלך משפטו.

לעומת זאת, יש לזכור כי המשיב לא השלים את ביצוע מעשי הפריצה, והעבירות שמיוחסות לו בסופו של דבר אינן מן החמורות והן כשלעצמן לא מלמדות על סיכון רב. עברו הפלילי אמנם מכביד במקצת, אך אין הוא שונה מהותית מעברו הפלילי של אחד מחבריו: הוא אמנם הורשע פעם אחת בהחזקת כלי פריצה וחבריו לא, אך לחובת אחד מהם תיקי מב"ד - שהסנגור והתובע לא חלקו על קיומם - בגין עבירות תקיפה, היזק לרכוש והחזקת כלי פריצה. העובדה שהשניים שוחררו אפילו ללא הפקדת ערבות מהווה שיקול משמעותי במקרה זה, לזכותו של המשיב.

המשיב אמנם נכנס לשטח מעלה אדומים, אך הדבר הוא בגדר נסיבה נלווית לעבירה המרכזית של הניסיון לפריצה, ובניגוד לאמור בכתב האישום, לשם כך הוא לא יצא את האזור, אלא רק הפר את הצו האוסר עליו להיכנס לשטחי ההתיישבות היהודית באזור. העובדה ששני שותפיו הם תושבי מזרח ירושלים ואילו הוא תושב האזור אינה משמעותית עד כדי הצדקה לנהוג בו אחרת, שכן הוא מתגורר בשטח C שבשליטת ישראל.

ולבסוף, לדעתי לא ניתן לדעת בבירור מן הראיות הכתובות מי בדיוק היה היוזם והרוח החיה בניסיון הפריצה, וגם בתחום זה לא ראיתי הבדל מהותי בין המשיב לבין חבריו.

לאור כל זאת, גם אם יש הבדלים מסוימים בין המשיב לבין חבריו, לא ראיתי בהם הצדקה לנהוג בו באופן שונה מהותית מכפי שנהגו בחבריו, ששוחררו ממעצר. לכן, גם אם בעניינו של המשיב לו עמד לבדו, ניתן היה להגיע לתוצאה אחרת, הרי בהשוואה לעניינם של המעורבים האחרים בפרשה, לא אוכל לומר כי החלטתו של השופט קמא הייתה שגויה במידה המצדיקה התערבות.

אני דוחה אפוא את ערר התביעה.

ניתנה היום, 12 במאי 2013, ג' בסיוון התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: